החלטה בתיק בש"פ 478/12

           על התופעה של הגשת ערר על החלטה לגבי קיומן של ראיות לכאורה עוד טרם ניתנה החלטה לגבי חלופת מעצר, ועל שיקולי ערכאת הערעור בבואה לדון בערר מעין זה.

1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט א' איינפלד) מיום 9.1.2012, בגדרה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר והמשך הדיון נדחה לבחינת חלופת מעצר, תוך שבית המשפט מורה על המשך מעצרו של העורר עד למתן החלטה אחרת.

2.        נגד העורר ונגד יחיא אלאעסם (להלן: יחיא וביחד: הנאשמים) הוגש כתב אישום המייחס לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), וסחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק (ריבוי מקרים).

           על פי המתואר בכתב האישום, קשרו העורר ויחיא קשר לסחוט את איברהים אלסייד (להלן: המתלונן) אשר זכה במכרז למתן שירותי שמירה במתקן לבניית קרונות רכבות ומוסכי רכבת בבאר שבע (להלן: האתר), כדי שיעסיקם בשמירה באתר. בראשית חודש דצמבר 2011 התקשרו הנאשמים אל המתלונן מספר פעמים ואיימו עליו כי אם לא יעסיקם כשומרים, יפגעו בו ובפרנסתו. הנאשמים הגיעו בימים 8.12.2011, 14.12.2011 ו-15.12.2011 אל האתר, יחד עם אחרים, ואיימו על השומרים שהועסקו באתר על ידי המתלונן. בעקבות האיומים עזבו השומרים את האתר ושניים מהם התפטרו. יחיא אף ביקר פעמיים בבית העסק בו עובד בנו של המתלונן, וביקש מהבן שיודיע למתלונן כי הוא מחכה לו. בעקבות המתואר לעיל יצר המתלונן קשר עם המשטרה, אשר עצרה את הנאשמים.

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים. העורר חלק על קיומן של ראיות לכאורה נגדו, אולם בהחלטתו מיום 9.1.2012 קבע בית המשפט כי קיימות נגד העורר ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר, והורה על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, לבחינת חלופת מעצר. בית המשפט קבע את הדיון בשאלת החלופה ליום 30.1.2012 והורה כי בינתיים יישאר העורר במעצר.

4.        מכאן הערר שלפני בו הלין העורר על החלטתו של בית משפט קמא. ברישא לערר נכתב כי "הערר מופנה כנגד הקביעה בעניין עוצמתן של הראיות לכאורה, ובעניין הצורך בתסקיר של שירות המבחן לשם בחינת חלופה לשחרורו ממעצר". 

           העורר עמד על כך שכתב האישום עוסק בשלושה אירועים, או סוגי אירועים והם: האיומים על המתלונן, האיומים על השומרים באתר, והאיומים על בנו של המתלונן. לטענת העורר, כתב האישום לא מייחס לו כלל השתתפות או מעורבות באיומים על בנו של העורר, לא ניתן כמעט ללמוד על מעורבותו באיומים על השומרים, ויש ראיות לכאורה נגדו רק ביחס לאיומים על המתלונן.

           המשיבה מסכימה כי בית משפט קמא שגה בכך שייחס לעורר מעורבות באיומים על בנו של המתלונן, באשר על פי כתב האישום, היה זה יחיא ואדם נוסף - ולא העורר - שהגיעו אל בית העסק בו עובד בנו של המתלונן. מנגד, טענה המשיבה, כי יש ראיות לכאורה נגד העורר, ואף ברף גבוה למדי, לגבי האיומים כלפי המתלונן וכלפי השומרים באתר. 

5.        בחנתי את חומר הראיות, ומצאתי כי אכן יש ראיות לכאורה נגד העורר, הן ביחס לאיומים כנגד המתלונן והן ביחס לאיומים כלפי השומרים באתר.

           אקדים ואומר כי דומני שיש בערר משום "שינוי חזית" לטענות שהעלו באי כוחו הקודמים של העורר בדיון בבית משפט קמא. שם, לא חלק העורר כי הוא הדובר בשיחות המוקלטות ("זה לא במחלוקת הטלפונים"), ולא הוכחש כי העורר ויחיא דרשו מהמתלונן לעבוד בשמירה במקום. כל שנטען בדיון שם היה, כי לא מדובר באיומים, אלא בהבנות מקובלות של חלוקת מקומות השמירה ו"נכון שיש מישהו ש'פולש' לשטח אז הם מבקשים, ויכול להיות שהבקשות היו על ידי הפעלת לחץ אבל זה לא סחיטה באיומים שיכולה להצדיק מעצר עד תום ההליכים".

           אעמוד בקצרה על עיקרי הראיות, מבלי להידרש לפירוט יתר.

6.        האיומים על המתלונן:

           (-)     הודעתו של המתלונן בה הוא מפרט כי העורר ויחיא הבהירו לו באופן שאינו משתמע לשני פנים, שאם לא יתן להם לשמור "זה יגרום לסכסוך ויהיה בלגאן ביננו".

           (-)     השיחה שהוקלטה על ידי המתלונן, ובה נשמעים שני דוברים המשוחחים עם המתלונן. לא יכולה להיות מחלוקת של ממש שהמדובר בעורר וביחיא, ודי אם אומר כי העורר אישר בהודעתו במשטרה כי דיבר עם המתלונן ומסר לו את מספר תעודת הזהות שלו (במהלך השיחה המתלונן ביקש את מספר תעודת הזהות של העורר על מנת להסדיר, כביכול, את עבודתו ברכבת - י.ע.).

           (-)     בהודעתו השניה כבר שמר העורר על זכות השתיקה.

           (-)     שלא כטענת הסניגור, מהשיחות עולה כי אין מדובר בשיחות נימוסין, אלא באיומים מרומזים כלפי המתלונן.

7.        האיומים כלפי השומרים:

           (-)     הודעתו של המתלונן בה הוא מספר כי השומר אלאטרש התקשר אליו ואמר לו שהעורר ויחיא הגיעו אליו עם עוד הרבה אנשים, אמרו לו שהוא עובד עכשיו בגזרה שלהם ורק הם ישמרו פה, ועליו להעביר את המסר למתלונן.

           (-)     הודעתו של המתלונן בה הוא מספר כי השומר פייסל שהחליף את אלאטרש, אף הוא התקשר אליו ואמר לו שהעורר ויחיא איימו עליו. המתלונן הקליט שיחה זו ביודעו כי פייסל לא יסכים להתלונן במשטרה.